?

Log in

No account? Create an account
 

October 7th, 2011 - Cohesive Lemmings

About October 7th, 2011

שלוש סיבות שאני מחכה ל"דם כחול" 12:56 pm

בעוד שבוע וקצת, יראה אור הספר דם כחול של ורד טוכטרמן. אני, באופן כללי, איני חובב של רומנטיקת ערפדים; אירוטיקת ערפדים כל שכן. ועדיין אני מחכה מאוד להשקה של דם כחול, וזו מהסיבה הפשוטה שכבר קראתי אותו.

הייתי אחד מהקוראים הראשונים של הספר; צלחתי את 138 העמודים של הטיוטא הראשונה. מלאתי את השוליים בהערות קצרצרות באדום, ומדי פעם הגבתי במסות ארוכות בכחול. ורד נתנה לי להעיר לה על הספר למרות שאני בכלל לא קורא או אוהב ספרים שכאלו, וגם למרות (ובגלל) שטיוטא ראשונית היא בדרך כלל מסמך ראשוני, מבולגן, ומזעזע קלות. ועכשיו אנחנו עומדים 3 שנים מאוחר יותר, הספר יוצא, ואני מת לדעת מה יצא ממנו בסוף.

הנה הדברים שאני הכי מחכה לראות.
  • החברים של חן. אחד מהדברים שהכי אהבתי בטיוטא היה הדמויות של החברים הקרובים שלה, שרון ועומרי. ומה שעניין אותי במיוחד היה הבנייה של מערכת יחסים מאוד אמיתית ומעניינת - וגם מאוד יוצאת דופן לספר עליו סיפורים. שרון תמיד היתה החברה הטובה ביותר של חן, אבל עכשיו הם מרוחקים, וחן לא יודעת איך להתקרב חזרה. והבעייה הגדולה ביותר היא שעומרי, תמיד כל כך מקסים וחברותי ומעניין, לא מצליח שלא לשאוב לעצמו את כל תשומת הלב בכל מסגרת חברתית - והם משאירים את שרון מוזנחת, ככל שיתאמצו שלא. במהלך הספר, חן מנסה לבנות מחדש את חייה, הפעם עם ערפדים בפנים - וחבריה שם איתה, דואגים לה, נעלבים ממנה, חיים איתה. מערכת היחסים הזו היתה מרתקת כבר בטיוטא; אני רוצה מאוד לראות עד לאן היא הצליחה להגיע בגרסא הסופית.
  • פרקי הביניים. במקור, ורד שילבה בספר מקבץ של סיפורי ערפדים נוספים - הם היו מפוזרים בתוך הספר כפרקי ביניים, אתנחתות ספרותיות. יש לה שם סיפורים נהדרים, שנעים על טווח מכובד - אבל כפי ששובצו במקור, הם הרגישו מנותקים ולא-ברורים. הדבר היחיד שאני יודע על השינויים לעומת המקור היא שבסוף ורד שילבה חלק מהסיפורים האלו לתוך העלילה המרכזית. אין לי מושג מה זה אומר או איך זה יראה - אבל נראה לי מאוד שהקשירה של סיפורי המשנה הללו לתוך הספר תעמיק ותעשיר אותו, ואני רוצה לראות איך זה עושה את זה.
  • הל"ו. זו נקודה שלגביה אני גם סקרן, אבל גם חושש למדי. אל מול הערפדים של שירות "דם כחול," עומדים גם ערפדים מסוגים ושיוכים אחרים; אחד מאלו הם הל"ו - כת של ערפדים דתיים פנאטים. מעולם לא אהבתי פנאטים מכל סוג בסיפורת שלי - הם מרגישים לי תמיד כלי ספרותי זול, המון זועם שעושים מה שהסופר רוצה כי "הם מאמינים ככה וזהו." המון נטול-אישיות, וחסר-מניע; בשבילי, קשה לחשוב על נבלים פחות מעניינים. אני מחכה לראות מה בפועל יצא מהם, והאם הם קיבלו קצת יותר צבע או אישיות - אם כי, מההערות של ורד, נשמע לי שזומבים דתיים זה בדיוק מה שהיא ניסתה להשיג.

בכל אופן, מה שבטוח לא השתנה זה שיש לנו כאן ספר על ערפדים ועל סקס; ספר שבשום אופן אני חלק מקהל היעד שלו; וספר שאני מאוד מחכה לקרוא בפעם השניה ברגע שהוא יוצא.
Top of Page Powered by LiveJournal.com