?

Log in

 

Cohesive Lemmings

About Recent Entries

שלוש סיבות שאני מחכה ל"דם כחול" Oct. 7th, 2011 @ 12:56 pm

בעוד שבוע וקצת, יראה אור הספר דם כחול של ורד טוכטרמן. אני, באופן כללי, איני חובב של רומנטיקת ערפדים; אירוטיקת ערפדים כל שכן. ועדיין אני מחכה מאוד להשקה של דם כחול, וזו מהסיבה הפשוטה שכבר קראתי אותו.

הייתי אחד מהקוראים הראשונים של הספר; צלחתי את 138 העמודים של הטיוטא הראשונה. מלאתי את השוליים בהערות קצרצרות באדום, ומדי פעם הגבתי במסות ארוכות בכחול. ורד נתנה לי להעיר לה על הספר למרות שאני בכלל לא קורא או אוהב ספרים שכאלו, וגם למרות (ובגלל) שטיוטא ראשונית היא בדרך כלל מסמך ראשוני, מבולגן, ומזעזע קלות. ועכשיו אנחנו עומדים 3 שנים מאוחר יותר, הספר יוצא, ואני מת לדעת מה יצא ממנו בסוף.

הנה הדברים שאני הכי מחכה לראות.
  • החברים של חן. אחד מהדברים שהכי אהבתי בטיוטא היה הדמויות של החברים הקרובים שלה, שרון ועומרי. ומה שעניין אותי במיוחד היה הבנייה של מערכת יחסים מאוד אמיתית ומעניינת - וגם מאוד יוצאת דופן לספר עליו סיפורים. שרון תמיד היתה החברה הטובה ביותר של חן, אבל עכשיו הם מרוחקים, וחן לא יודעת איך להתקרב חזרה. והבעייה הגדולה ביותר היא שעומרי, תמיד כל כך מקסים וחברותי ומעניין, לא מצליח שלא לשאוב לעצמו את כל תשומת הלב בכל מסגרת חברתית - והם משאירים את שרון מוזנחת, ככל שיתאמצו שלא. במהלך הספר, חן מנסה לבנות מחדש את חייה, הפעם עם ערפדים בפנים - וחבריה שם איתה, דואגים לה, נעלבים ממנה, חיים איתה. מערכת היחסים הזו היתה מרתקת כבר בטיוטא; אני רוצה מאוד לראות עד לאן היא הצליחה להגיע בגרסא הסופית.
  • פרקי הביניים. במקור, ורד שילבה בספר מקבץ של סיפורי ערפדים נוספים - הם היו מפוזרים בתוך הספר כפרקי ביניים, אתנחתות ספרותיות. יש לה שם סיפורים נהדרים, שנעים על טווח מכובד - אבל כפי ששובצו במקור, הם הרגישו מנותקים ולא-ברורים. הדבר היחיד שאני יודע על השינויים לעומת המקור היא שבסוף ורד שילבה חלק מהסיפורים האלו לתוך העלילה המרכזית. אין לי מושג מה זה אומר או איך זה יראה - אבל נראה לי מאוד שהקשירה של סיפורי המשנה הללו לתוך הספר תעמיק ותעשיר אותו, ואני רוצה לראות איך זה עושה את זה.
  • הל"ו. זו נקודה שלגביה אני גם סקרן, אבל גם חושש למדי. אל מול הערפדים של שירות "דם כחול," עומדים גם ערפדים מסוגים ושיוכים אחרים; אחד מאלו הם הל"ו - כת של ערפדים דתיים פנאטים. מעולם לא אהבתי פנאטים מכל סוג בסיפורת שלי - הם מרגישים לי תמיד כלי ספרותי זול, המון זועם שעושים מה שהסופר רוצה כי "הם מאמינים ככה וזהו." המון נטול-אישיות, וחסר-מניע; בשבילי, קשה לחשוב על נבלים פחות מעניינים. אני מחכה לראות מה בפועל יצא מהם, והאם הם קיבלו קצת יותר צבע או אישיות - אם כי, מההערות של ורד, נשמע לי שזומבים דתיים זה בדיוק מה שהיא ניסתה להשיג.

בכל אופן, מה שבטוח לא השתנה זה שיש לנו כאן ספר על ערפדים ועל סקס; ספר שבשום אופן אני חלק מקהל היעד שלו; וספר שאני מאוד מחכה לקרוא בפעם השניה ברגע שהוא יוצא.

Theater Sep. 16th, 2011 @ 01:07 am
It occurs to me that the key features I keep seeing in modern plays are: marital infidelity; insanity; and dysfunctional families.

One explanation is that these, with their intense focus on the few characters on stage, on the tightly-confined interactions between them, serve as reliable, steady cruxes for playwrights through the ages.

The other option is that we haven't come up with a whole lot of new ideas in the 400 years since Shakespeare.

I-watch-too-much-TV Crossover! Jun. 13th, 2011 @ 07:46 am
Last night I dreamed that the cast of How I Met Your Mother was forced to hold a pie-making competition with the rich brats from Veronica Mars in order to hold on to the Big Scholarship.

The rich brats are all graciously telling Ted and Marshall what great, luxury pie ingredients they've provided for the contest. Then Ted goes, "Kids, your Uncle Marshall and I really needed that scholarship. So I pulled Holly's hair, AND DIDN'T LET GO."

...and then I woke up.

Really, it would've made an awesome episode.

Good Reads May. 20th, 2011 @ 03:46 pm
A couple of good stories out there:
  • Simulacrum, by Ken Liu: I came across this because I reviewed it over on Critters; I was agog - it's a brilliant story. I wasn't surprised that it was sold in short order, and I was very pleased it was sold to a free online e-zine, so I could link folks to it :)
  • Deeds of Men, by Marie Brennan: It's a fae murder mystery. And it's a good one. 'nuff said.


Hope you enjoy :)

New Lexicon game: "The Feast of Harmon's Fall" Apr. 26th, 2011 @ 10:56 am
A new Lexicon game's starting up, and I'll be taking part. Anybody else want to join in? I always have a lot of fun with these.

(Note to friends who have avoided my Lexicon fanboi speeches: a Lexicon game is a cool world-building / creative-writing game, where you fill in Wikipedia-like entries about the world, and weave your writing and ideas together with everybody else's in exciting, unexpected ways. Lots more detail over here; and for Hebrew speakers, my own explanation and comments on Lexicon games from the time I organized one as a contest.)

We'll be playing in the genre of low fantasy (that is, not epic/romantic fantasy), and the first round has an extra twist of being focused on the courses served at the feast. Here's the teaser text:

Being an account of the disastrous events of the 49th and final Feast of the Four Nations, in which the leaders of those great nations, representatives of sixteen lesser polities, as well as diverse additional persons of consequence consumed two hundred and twenty five courses over nine days, and during which hope and tranquility were lost.

You can join up at the game's site. And lemme know if you're interested, or want to hear more. :)
Other entries
» People write awesome things on this "internet"
A couple of series of blog posts, currently in progress, that you might enjoy - one for Trekkies, the other on romance myths and unfortunate cliches.
'
For Trekkies, the ever-insightful Abigail Nussbaum is writing a series called "Let's See What's Out There," re-examining Star Trek: The Next Generation in retrospect and as a whole. She's got a lot of interesting things to say, most intriguingly the contrast between the show's apparent goals and what it actually accomplishes. She's at Part IV and counting. By the by, her last Trek retrospective, "Back Through The Wormhole," was absolutely brilliant in its observation of the many elements that made ST:DS9 the unique, epic, and extremely unusual show that it was. Highly recommended.

And for common curmudgeony, ( Mette Ivie Harrison's in the middle of a fun series on destructive romance myths - the kind of cliches that make you want to collect all the Twilight fans in a big circle and make sure they actually have some idea of what a healthy relationship might look like. These entries aren't entirely groundbreaking, but they're a lot of fun to read (with optional grousing on the side!). Take a peek.

And tell me if you enjoyed, so I can mention these when next we meet :)
» Short story recommendation: "The Precedent," by Sean McMullen
Very good story; I highly recommend.

Years after climate has brought the end of civilization as we know it, those who could have averted or postponed the disaster are tried and punished. Much more than this is a story about global warming, it's a story about blame and responsibility. I think this story is written with outstanding craft and creativity, and offers depth and subtlety which are found all too rarely.

PDF download from the Suvudu free library.
» Play! Play!
Ah, yes - that joyous time is now at hand!

I'm in a play. Not just any play, but Arthur Miller's The Crucible, only one of the best, darkest, and most powerful plays in modern theater. And not only am I in it, I've got the lead role.

So, you should really come see this.

Usually, I tell friends not to come see a play just because I'm in it. This show is different - it's a major enough role in a major enough play that if you're ever going to come to see me act, this would be the time for it. And, as opposed to my usual light-opera antics, this show is both very accessible (even to those who don't love 19th-century British satire...), and much more affordable. Also, it's an awesome play. Also, it's about the Salem Witch Trials! Really, you can hardly go wrong with witch trials.

When? Three shows in mid-January:
  • Sunday, 9/1/11 at 8:30pm

  • Monday, 10/1/11 at 8:30pm

  • Wednesday, 12/1/11 at 8:00pm
Where? Bar Ilan University, in Schleiffer hall.

How much? Tickets are 35 NIS if you pre-order, or 40 NIS at the door. Students and soldiers get a 5 NIS discount.

How do I order? If you have a PayPal account, or an American credit card, you can order tickets through the BIAS website. Tell me you ordered so I'll know when to look forward to seeing you.

The other option is to order through a cast member, i.e. me. The trick here is that preordered tickets have to be prepaid - so if you order through me, I'll be paying in advance with my money, and you can pay me back at the show (or elsewhen). So, if you want me to buy you a ticket, just write me an email, or call me up, and I'll work it out. You can switch nights after you've ordered - so if you know you're coming, but don't know which night yet, let me know, and I'll put you down for a switchable ticket.

Order early, order often - it makes me squee happily, it lets the troupe estimate numbers (we're considering a fourth performance), and it buys me (and you!) the eternal gratitude of our director, which is awesome.

See you there!

...or elsewhere; elsewhere's good too.
» לא אמרו לי, לא סיפרו לי: RPG Superstar
For a change, this year I remembered the RPG Superstar contest early enough to enter. For anyone with any fondness for roleplaying, it's worth taking note of. Here's why: it's a top-notch contest.

I don't mean by that that all the entries are enthralling, or that I get particularly excited over creative new D&D stat blocks. The cool thing here is that the contest is aimed at finding new writers and game designers. That means that the judges are real heavy-hitters with real insight to share. That means contestants had better stick within word limit, or they won't cut it. That means combining creative challenges with refreshingly practical ones. And the total sum is that this is the most interesting, polished, professional contest out there.

So keep your eyes out. Browse past years, see if it looks like something that'll interest you. And if you want in - well, now's your chance.
» Sweet, sweet vindication
לבי נמלאה חדווה, וכל נפשי צהלולים, למשמע הגרסה המעודכנת של פרסומת הרדיו של עדן-טבע-מרקט.

"כמו כל סופרמרקט, רק בריא יותר."

כן, רבותי, שמעתם נכון: "רק בריא יותר." מסתבר בסוף ששאר הרשתות אינם למעשה מרעילים יתומים, לפחות לא מאוד. vive la différence. לשמוע תיקון לטובת אמת בפרסום, איך אומרים, זו ממש חוויה.

עכשיו אני יכול להפנות את תשומת ליבי לנושאים אחרים. כמו מידת האמינות ו/או זלזול בלקוח של מי שמפרסם את המוצר שלו בסיסמא "אל תחשבו פעמיים!".


» Heads Up: Short Story Club
Just a note to those who may be interested: Niall over at Torque Control is starting up another round of the Short Story Club. Every week we read a short story, something freely available online in the SF/F genre, then Niall rounds up notable commentary and we all discuss the story.

Last time around, I really enjoyed the project - it's a great way to be able to get to know about shiny, new stories and authors, dip a bit into the current genre gestalt, and engage in literary debates without more than a few pages of required reading per session.

Those who are interested can peruse the club schedule; you can read this week's story - discussion begins Sunday.

Let me know if I can look forward to seeing you there (or if you'd like me to nudgee you into participating!).
» Fanfic!
"אני קורא אתכם לסדר," צעק יושב ראש הכנסת בפעם המי-יודע-כמה. "כל מי שנרשם קיבל את תורו; הדיון הזה טעון מאוד, אבל בואו נסיים אותו בכבוד ולא כמו בגן ילדים!"

"פשיסטים!" קראו הח"כים הערבים. "אנטישמים!" קראו כל השאר. חברת הכנסת זועבי נותרה במקומה עם חיוך דק, שלא ניתן היה לנחש אם הוא מסתיר שיברון או שעשוע.

"לכן," המשיך הח"כ הנואם, ה-18 והאחרון, "המקרה הזה מהווה פגיעה אנושה בעקרונות הדמוקרטיה, ו--"

"די!" נשמעה נהמה שמילאה את חלל המליאה. חברי הכנסת הסתכלו סביב, עד שהבחינו כי חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי (ישראל ביתנו) נעמדה במקומה, נראית כאילו עומדת ליפול, אך מחזיקה את עצמה זקופה בגבורה ובזעם.

"חברת הכנסת מיכאלי," רתח יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין, "אני קורא אותך לסדר פעם שנייה. אם תתפרצי שוב, אאלץ להוציא אותך מהדיון. אל תנסי אותי, את שומעת?"

"לא!" קראה מיכאלי, "אני אומר את דברי, ואז מצדי שאז תעיף אותי מכל המדרגות - אני אומר את מה שאני חייבת, ויהי מה!"

יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין נראה כאילו עומד לגעור בה שוב, אך מיכאלי, בקול רם מכפי שהיו מאמינים חבריה למליאה, החלה לנאום. "חברת הכנסת זועבי!" היא קראה, במבטא רוסי קל. "זה חודשים ושנים שאת מקניטה אותי, בזה לכל מה שאני מאמינה בו, ומשטה בי ובמערכת הפוליטית של מדינת ישראל! ואני, איני מסוגלת להתעלם ממך! בכל תקרית חדשה, אני מרגישה כיצד את חודרת דרך עוד גדר, פורצת עוד חומה! אני יודעת שאת שונאת אותי, מתעבת אותי - כפי שאני אותך, ואני יודעת בדיוק לאן נתונה נאמנותך!"

לשנייה, דממה ירדה על האולם - אירוע שבימים אחרים היה ראוי לכותרות עיתונאיות בפני עצמו. אך כעת חברת הכנסת מיכאלי המשיכה, "אך אני מעיזה לקוות ש,כמו אצלי, מתחת לשנאה היוקדת מסתתר משהו עמוק יותר!"






romance!
"חברת הכנסת חנין זועבי - התהיי לי לאישה?"


חברת הכנסת חנין זועבי נרעדה במקומה. "חברת הכנסת מיכאלי -- כלומר, אני-- מה, כאן לפני כולם--"

מיכאלי הישירה אליה מבט, וזועבי נראתה לכודה בתוכו. אז, ניטרה ח"כ אנסטסיה מיכאלי מעל מושב הכנסת שלפניה, זינקה אל ח"כ חנין זועבי, ונשקה לה נשיקה ארוכה וסוערת.

"חברת הכנסת מיכאלי, אני קורא אותך לסדר פעם שלישית!" התעשת יו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין. "אנא, הסירי את עצמך מייד מאולם המליאה!"

"פשיסטים!" קראו הח"כים הערבים. "אנטישמים!" קראו כל השאר.

והם חיו באושר ועושר עד לעצם היום הזה.


» מיני-קמפיין פיות ותיאטרון - בכנס גריפון
Shameless plug time!

אז הפרוייקט המאגניב שמעסיק אותי עכשיו הוא מיני-קמפיין שאני הולך להריץ בגריפון. יש קוראים כאן שזה עשוי לעניין. אם אינך מממניינם - נו, אני אכתוב משהו אחר מתישהו אחר.

מה שאני מנסה להשיג בפרוייקט הזה הוא התחושה של קמפיין, במסגרת משחק כנס. כלומר - דמות מגניבה, שהתסביכים האישיים שלה מתקדמים קצת בכל משחק נתון, עם עלילה ועולם שברור שאתה רואה מהם רק 4 שעות מתוך משהו הרבה יותר גדול. עשיתי את זה לפני כמה שנים בביגור, וזה הלך מצויין (עם כי בפחות משחקים ממה שקיוויתי); עכשיו נעשה שוב.

הקונפסט הוא קבוצת תיאטרון שהצגה שלהם שיעשעה מאוד את בני-הפיות, ואלו החליטו לקחת אותם לעצמם. יהיה דרמה! יהיה רומנטיקה! יהיו קסמים, בני-פיות הפכפכים, מיסתורין ומתח, ומריבות מי מקבל את התפקיד הראשי! יהיה כיף.

אני כותב כאן כי המשחקים כמעט-כמעט מלאים, ובשחקנים מצויינים בעליל (חלקם הנכבד קורא כאן - היי! תודה שנשרשמתם! שימחתם אותי מאוד!), אבל נשאר מקום אחרון-אחרון למי שמעוניין לשחק יותר ממשחק אחד. כלומר, יש משחק אחד מלא, משחק אחד עם 2 מקומות, ומשחק אחד עם מקום אחד - כך שמי שרוצה לשחק יותר מסיבוב יחיד, כדאי שיתפוס את המקום הבודד הנותר.

הנה קישור לעמוד הפרוייקט למעוניינים. באופן כללי אני מאוד מתלהב מהפרוייקט, חלקית כי אני חושב שהוא מגניב וחלקית כי בינתיים הוא הולך ממש ממש טוב. מי שמעניין אותו לשמוע עוד, שרק יאמר, ואז יאמר לי גם בבקשה מתי מיציתי ואפשר להפסיק.

וכמובן, בגריפון יש עוד הרבה משחקים מגניבים ומוצלחים, שגם בהם כדאי להציץ. משחק ה-Nobilis הדו-סבבי של איתמר פראן נראה לי אישית מאוד מושך, ויש עוד הרבה טיזרים מוצלחים למדי. מקווה שאני אראה הרבה מכם שם. :)

» Journalism Yay
Compare and contrast the following headlines, all completely factual:

  • "IDF: Soldiers were met by well-planned lynch in Gaza waters" -- Jerusalem Post
  • "Deaths as Israel storms aid ship" -- BBC
  • "At least 10 activists killed in Israel Navy clashes onboard Gaza aid flotilla; IDF: we were attacked with live fire" -- Haaretz HEBREW
  • "At least 10 activists killed in Israel Navy clashes onboard Gaza aid flotilla" -- Haaretz ENGLISH

Let me also note that if nobody got a good video of what the h*** went on there, I'm going to be seriously pissed.
» RRRGGGG LIVEJOURNAL
Why did LiveJournal swap to only 10 posts per page of my Friends list?

Why is there nowhere to change the settings?

RRRRGGGGGGGHHHH

ok guys this is where you tell me "oh you just go to the control panel at [CONTROL PANEL LOCATION HERE] and change it, what are you stupid or something" and I go "Ohhhhh!" and "D'oh!" and feel stupid but then I fix everything and I'm happy again, ok? kthxbye
» And we all know I am very good at pretending to be a real live grown-up
So we're settling in in our new place. Givat Shmuel. Not a place we terribly wanted to be, but pretty good under the circumstances - close to both our offices, strong community (once we break into it), close to all the parental units. The apartment's nice. It'll take some getting used to before it's comfortable, but hey, we'll be here.

For those of you I've been criminally out of touch with, a prime reason behind this move is that Rachel is pregnant, and due to give birth in just a couple of weeks. It's a healthy baby girl, and even in her fetal state she's got us in a flurry of excitement and nervousness. By now, we're feeling the pregnancy drawing to its end, and we're eagerly waiting for the other shoe to drop - for the baby to be out here, with us, after all this long wait. We hear the relief will be accompanied by the less-than-enchanting birth itself, and followed by a long period without sleep, but what that heck. That's what we signed on for, ja?

My observations thus far are a bit eclectic. It's curious (though unsurprising) how among my friends, we'll be among the very first to have a child; among Rachel's, we'll be among the last. Even more than how I love feel the baby kick, I love it now that she's big enough and pressing hard enough that she can feel me back. And it's very odd trying to buy things for when the baby's born when I don't feel like I've got any clue how it's going to be, so I have no idea what to buy or how much.

All in all, this is going to be a rather monumental change for us. We've been looking forward to this for a long time; hopefully by now, we're somewhere near ready. Here's wishing us, and our b"h soon-to-be-newborn, well. And we look forward to having as many of our friends around us as we can possibly coax over here.
» דני, איפה נמצא את הדיאלוג הטבעי ביותר?
היא: דני, איפה נמצא את המגוון הגדול ביותר של חטיפי גרנולה דלי-פחמימות?
הוא: תשמעי בעצמך!
מקהלה: עדן טבע! טבע-מרקט! לה לה לה לה!
טבע-מרקט - כמו כל סופרמרקט, רק בריא!


היא: דני, איפה נמצא את הפירות היבשים הכי יבשים וחסרי-לחות?
הוא: תשמעי בעצמך!!
מקהלה: עדן טבע! טבע-מרקט! לה לה לה לה!
טבע-מרקט - כמו כל סופרמרקט, רק לא מסרטן יתומים!


היא: דני, איפה נמצא את לחמים הכי מלאים וטעימים?
הוא: תשמעי בעצמך!!!
מקהלה: אין דבר כזה "לחם 'הכי מלא'"! 'מלא' זה בינארי! או שלחם הוא מלא, או שהוא לא! לה לה לה לה!
טבע-מרקט - כמו כל סופרמרקט, רק יקר!


היא: דני, נשארו לי מים חמים למקלחת?
הוא: תשמעי בעצמך!!!11!
מקהלה: לא יודע! היו כשהתקלחתי! אני אדליק לך את הבוילר! לה-לה-לה-לה-לה!
טבע-מרקט - כמו כל סופרמרקט, רק בריא!


» למאזיני הרדיו, תנחומי

בשבוע האחרון אני לא מצליח לפתוח את הרדיו בלי לשמוע את השיר החדש של הדג-נחש. להפתעתי, כשחיפשתי את המילים באינטרנט, הן היו קצת שונות ממה שזכרתי מהרדיו. אז תיקנתי אותם.

אז לרווחת הציבור, הנה מילות השיר המתוקנות עבור "עוד אח אחד ירד אל הקבר" (כותרת אלטרנטיבית: "כל פעם שמישהו נהרג, עוד פיה מתה"). אתם מוזמנים לשחק במשחק המשעשע הבא: נחשו אילו מילים בשיר הם תיקונים שלי, ואילו מהן הן שורות מקוריות שלא יכולתי להמציא גם אם הייתי מנסה. התשובות הנכונות נמצאות כאן.

לרצוח אנשים זה ממש ממש לא צחוק / זה גם לא יפה, וגם נגד החוק Collapse )

חזרו אלינו בשבוע הבא, כשפישי הגדול יגלה ש"לאנוס נשים זה ממש לא מנומס / אז גבר, בחיית, תעזוב את המכנס / העולם היה יותר כיף בלי אף אנס".



» (No Subject)
Things that cannot be solved by sheer violence, can at least provide the joy and satisfaction of imagining solving them by sheer violence.
» עיתונים: כבר לא לאליטה האינטלקטואלית
בעיתון של הוותיקן כתבו ביקורת בלתי אוהדת של הסרט החדש Avatar. כמו, נו, המון עיתונים, בלוגים ואומרי-דבר ברחבי העולם. ב"ישראל היום" הידיעה המרעישה זוכה לכותרת השקטה והמדויקת: "הוותיקן נגד 'אוואטר'." כמה טוב שיודעים לשמור על פרופורציות.

ועוד מאותו דיווח קריטי: "אבל גם להצלחה יש מחיר, בעיקר נפשי. רשת סי.אן.אן דיווחה לאחרונה כי צופים שנהנו מחווית הסרט התלוננו לאחריו על תחושות של דיכאון ומחשבות אובדניות בשל רצונם, הבלתי ניתן למימוש, לחוות את יופיו של הכוכב פנדורה."

רוב תודות, ישראל היום ו-CNN! אני בטוח שג'יימס קמרון עכשיו יושב בשירותים ובוכה על האחריות הנפשעת שלו בהתאבדויות ההולכות ובאות של הנפשות הנאצלות שהוקסמו מהעולם המופלא שהוא יצר! "לבי נשבר," הוא וודאי חושב לעצמו, "לקרוא את EcoMaid29 כותבת שהיא 'מתה לראות את פנדורה בעצמה' וש'וואו, כשאני חושבת כמה יפה העולם הדמיוני של פנדורה לעומת מה שג'ורג' בוש עשה ליערות הגשם, פשוט בא לי להתאבד!!!.'" הוא מרכין את ראשו. "מעכשיו והלאה," אני שומע אותו נשבע, "אני אשתמש בכוחותי רק לשם מלחמה בכוחות הרשע!"

ועוד במהדורה, סקופ בוער: יש בארץ גם עוד מישהו שקוראים לו "עמוס עוז." גם: אם סופרים את מספר המילימטרים שהגביה את עצמו סגן שר החוץ מעל השגריר הטורקי, אז בגימטריה זה יוצא מילה גסה.

כמה טוב שיש לנו כלב שמירה נאמן, תמיד על המשמר, שאינו בוחל מחשיפות חודרות, חתרניות ומרעישות, ושלא נותן לזוטות כמו העדר אירועים לעצור אותו.

Top of Page Powered by LiveJournal.com